אנורקסיה

ג. ספרה את סיפורה: תלמידה מצטיינת, מקובלת בחברה. בגיל 15 הרגישה שהיא צריכה לרדת במשקל, התחילה להוריד קצת את כמויות האוכל, התחילה לעשות ספורט. במקביל החליטה שכדי להגן על בעלי החיים היא רוצה להיות צמחונית. העסק קצת איבד שליטה. ירדה הרבה במשקל. המחזור החודשי הפסיק. הגניקולוג אמר לה שכדאי לקחת גלולות כדי שיהיה מחזור".

"את יודעת, המחזור שאת מקבלת בעזרת גלולות הוא מלאכותי, הוא לא כתוצאה מתהליך הורמונלי בגופך" אמרתי, "מדוע לדעתך המחזור הפסיק?" שאלתי, היא שתקה. "את יודעת שהמחזור הפסיק כי הגוף הפסיק לייצר את ההורמונים החיוניים, כתוצאה מכך שלא היתה לך מספיק רקמת שומן" אמרתי. "אבל אני לא רוצה להשמין" היא אמרה. "האם את יכולה להשמין?" שאלתי. "אין סיכוי שאוכל יותר". ענתה בהחלטיות. "האם את פוחדת להשמין?" שאלתי. לאחר שחשבה, השפילה עיניה והנהנה. "בואי ננסה לחשוב מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות אם במשך שבוע לא תשקלי, תאכלי את התפריט שנבנה יחד ואולי גם תעלי במשקל?". התחלנו את תהליך הפרדת ה"אני" מהאנורקסיה.

מאחר והטיפול הנו בהפרעת האכילה ולא במשקל בלבד, חשוב לנטרל את השפעת המשקל. לפיכך, השקילה מתבצעת עם הגב למשקל. בטיפול כזה המטופל אינו יודע את משקלו והוא מתבקש שלא להישקל בבית, כחלק מתהליך הטיפול. אחד הסעיפים בחוזה הטיפולי הנו הוצאת המשקל מהבית. בנוסף, אנחנו נמנעים מלדבר על משקל, כי משקל הוא כלי של הפרעת האכילה לשלוט בחיי המטופל: החשש מהשמנה מתבטא דרך חשש מהמשקל ומונע התחברות לצרכים התזונתיים, הפיזיים והבריאותיים. אם המשקל גלוי, כובד הטיפול מוסט להיבט קונקרטי ולא לתהליך נפשי, לסימפטום ולא לבעיה. אי ידיעת המשקל תורמת להחלשת הצורך של המטופל בשליטה טוטאלית ומסייעת להקנות לו את היכולת לפתח גמישות.

במקרים רבים בטיפול באנורקסיה נרווזה, האנורקטי/ת מגיע/ה לדיאטה כדי לרזות, או כביכול כדי לשמור על המשקל האנורקטי. בשלב הראשון על הדיאטן לאבחן את התהליך, להביא את הבעיה למודעות, ולהפנות לטיפול. שקילת המטופל במהלך שלבים אלו עלולה לקשור בין הטיפול לאנורקסיה ולא לאפשר לבצע מהלכים אנטי-אנורקטיים.

התהליך נעשה באמצעות שאלת שאלות. תחילה מחצינים את הבעיה דרך שאלות על השפעת הבעיה על החיים של המטופל. מביאים את המטופל להסתכל מבחוץ על הבעיה. אצל המטופל מתחילה להיווצר עוינות לסגנון האכילה המופרע ואז מגיע שלב השאלה: "האם אני יכולה לשנות את הבעיה או לשלוט בה?" (וייט, 1). ניתן לבדוק דרך דוגמאות איפה בדיאטה הצליחו להשפיע על סגנון החיים האנורקטי או הבולמי. כשמוצאים דוגמאות, ההנחה היא שהן לא קרו במקרה, ואם נדגיש אותן, יהיה להן עבר, הווה ועתיד וזה יסייע בבניית הסיפור האלטרנטיבי.

חשוב להדגיש ששאלת השאלות איננה על ההסטוריה, כפי שנעשה בשאלון על מידע תזונתי רפואי. מדובר בשאלות שבונות את הסיפור (היסטוריזציה) שהוביל למחלה. בדיוק כפי שגישת הסיפור האלטרנטיבי אינה פשוט הסתכלות על חצי הכוס המלאה, (הסתכלות חלקית ופשוטה על הצד הגלוי של הסיפור), אלא היא מערבת באופן פעיל את האדם בגילוי הפולחנים והתעלומות שהמטפל לא יכול לפתור לבדו. חשוב מאד לתפוס את הראש של המטופל והשפה שלו, לדבר אליו מתוך תפיסת הבעיה שלו, איך הוא חווה אותה, מה הרעיון שלו ללמה הבעיה קיימת (1).

בטיפול באנורקסיה נרווזה מסכמים עם המטופל על משקל מינימום שמתחתיו לא ממשיכים את הטיפול בקהילה, וממליצים על אשפוז. ה- ADA (American Dietetic Association) מגדיר קריטריונים לאשפוז בזמן טיפול תזונתי: ירידה במשקל של מעל 2.5 ק"ג בשבוע למרות פסיכותרפיה, הפרעות מטאבוליות, הפרעות קרדיאליות, בעיות פסיכומוטוריות, דיכאון חמור או סיכון אובדני, סיכון לאספירציה בשל התקפי הקאות חמורים, פסיכוזה, בעיות משפחתיות חריפות, חוסר תפקוד יומי וחוסר היענות (2)

 

 

1. White M, Deconstruction and therapy. Dudliich Center 21-40, 1991

2. Position of The American Dietetic Association: Nutrition intervention in the treatment of anorexia nervosa, bulimia nervosa, and binge eating. Am J Diet Assoc  94:902,1994

  • Grey YouTube Icon
  • Grey Facebook Icon

:עקבו אחרי

נייד: 054-4400029

טלפון: 03-6476759

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now