top of page

ראש-דג בראש השנה

 

ראש השנה, שמסמל את תחילת השנה העברית נקרא גם יום הדין. גם אם לא לכך התכוונה ההלכה, הרי שלרבים מאיתנו "יום הדין" הוא גם אותו יום שממנו ואילך במשך חודש ימים אנחנו עסוקים בדאגה לשמירה על משקלנו תוך דילוג מארוחה לארוחה. אצל אחרים "יום הדין" הוא היום שאחרי כל אחת מהסעודות, שבו באים להישקל אצל הדיאטן.

ולמה אוכלים בראש השנה? במקרה זה סמלי החג הם אלה שיוצרים את הארוחה:

בליל ראש השנה נוהגים לאכול מאכלים המרמזים בשמותיהם על "סימנים טובים", ומקדימים לכל מאכל בקשה מיוחדת, הפותחת במילים: "יהי רצון".

כרישה:

"יהי רצון...שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו." בשמה העממי: פרסה. "פרוס עלינו סוכת שלום".

סלק:

"יהי רצון... שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו"

(כמו שכבר כתבתי: חגי ישראל מבוססים על: רצו להרוג אותנו, יצאנו להלחם איתם, ניצחנו ולזכר זה אנחנו אוכלים).

 
חלה עגולה:

כדי לסמל את שלמות האיחולים לשנה החדשה ויש הגורסים – לסמל את מחזוריות העולם.

 
תפוח בדבש:

כסמל לכך שבחיים קיימים שני סוגי מתיקויות: ישנם זמנים של שמחות, זמנים אלו מתוקים כמו התפוח. אך יש גם מתיקות שונה: כזו המגיעה לאחר אתגרים כמו במקרה של הדבש המופק מהדבורה. כאשר דברים לא מתנהלים כצפוי, כשאנו לא מצליחים לעמוד במטרות שהצבנו לעצמנו. כשאנו עומדים בפני אתגרים אלו הם נראים מרים וכואבים בדיוק כמו העוקץ של הדבורה. אך אם נתחזק ונעמוד באתגרים בהצלחה, נגלה מימדים חדשים באישיותנו שאפילו לא ידענו על קיומם. הדבש, מגיע מן הדבורה, שאסורה באכילה והיא אפילו עוקצנית, אך ראו זה פלא: הדבש אותו מפיקה הדבורה הוא מתוק, אפילו יותר מן התפוח.

ולכן אנו אוכלים תפוח בדבש ביום הראשון של השנה החדשה. אנו מאחלים זה לזה שהתפוח יביא עמו מתיקות, ושהעוקץ של הדבורה יביא עמו מתיקות גדולה יותר!

 
מנהג אכילת דגים: 

"יהיה רצון... שנהיה לראש ולא לזנב", שנפרה ונרבה כדגים.

 
הרימון: 

כדי שירבו מעשינו הטובים כגרגרי הרימון. ברימון בינוני –208 קלוריות, 3 גרם חלבון וזהו פרי עשיר באשלגן.

על הקלוריות ואיך מתארגנים לחגים, אתייחס בפוסט הבא. בנתיים:

שתהיה שנה פוריה, מלאת תכנים, ויטמינים ומינרלים כרימון (ויחסית –  מעט קלוריות...)

bottom of page